לפני יומיים חזרתי מהעתיד. בצ’רטר דחוס מאוסטריה, ולא במכונית דלוריאן מעופפת.
הייתם צריכים להיות שם.
היו שם מכונת נגינה של בועות סבון, איש באקווריום קטן שמזיע זיעה כחולה, שולחן דיגיטלי שהופך לכלי נגינה עתידני ומצלמה שמחדירה מסרים סמויים לתמונות סטילס . לתאר את מה שחוויתי למי שלא ראה פסטיבל אמנות אינטראקטיבי מימיו, זה כמו לתאר לחבר מנומנם חלום הזוי מהלילה הקודם.
שלוש סיבות שבגללן אני טס בפעם השלישית ללינץ שבאוסטריה בתחילת ספטמבר –
הבירה
השטרודל
ARS Electronica ופסטיבל
זה המקום שבו האמנות והטכנולוגיה מתמזגות (וזה תופס גם לגבי הבירה והשטרודל). זה הזמן שלי להציץ למוחות הכי יצירתיים ומוזרים שאפגוש.

עד לפני כ- 29 שנים לינץ היתה ידועה לפני הכל כעיר הולדתו של אדולף היטלר. אז קם ראש עיר שהחליט לשנות קארמה של מקום ולהקדים את זמנו. להזמין את השונה ולשבח אותו על המקוריות שלו, לאחד בין אנשים מהעיר ומכל העולם למען מטרה משותפת, האהבה לאמנות וטכנולוגיה. המילה “ארס” דוקא לא שאובה מבית היוצר של אליעזר בן יהודה ופירושה בלטינית הוא “אמנות”.
מדי שנה סביב חודש ספטמבר, אני נוסע לפגוש אמנים, מדענים, מתכנתים, וכמה חברים טובים אוסטרים. שבוע שלם של קרנבל שכולל הרצאות לאקדמאים, תערוכות לאמנים, מופע של

TOSCA

למוסיקאים וטקס זיקוקים מרהיב למי שנותר. כל שנה נבחר נושא אחד ועובר כמו סיב אופטי בין כל המרכיבים. נקודת השיא של הארוע הוא הוא טקס האוסקר של הפסטיבל, בו הזוכה המאושר הולך הביתה עם פרס כספי מכובד ופסלון “ניקת הזהב”.

חופשי על הבר, בעל הבית השתגע
הסימפוזיון שנערך השנה (2008) עסק בנושא

“A New Cultural Economy”.

הסרת זכויות היוצרים, שיתופיות, (אלו המילים שצריך להשחיל באלגנטיות בפסטיבל כדי להשמע בעניינים).

ג’ואי איטצו

(Joi Ito, Japan),

שהנחה את הדיון, העלה טענה כי המתנו כעשור עד אשר תוכן גולשים באינטרנט הפך ראוי לחיפוש ושימוש. עתה, כשהוא כבר קיים ברשת, נוצר קונפליקט בין חוקי זכויות היוצרים הישנים והנוקשים שהציבה הרשת בראשיתה ומציב המחוקק, אל מול חומרים חופשיים לשימוש כמו אלו שניתן לחפש ב – http://creativecommons.org/ .

המטרה היא לעקוף את אותן בעיות שנוצרות בעקבות חוקי זכויות היוצרים לשיתוף מידע. כיום, כאשר הציוד הבייתי מסוגל לייצר חומרים באיכות גבוהה, תוכן הגולשים מאבד מאופיו החובבני . אם כן, כיצד מדביקים את הפער בין המחוקק הזקן והמיושב לבין דור שמעדיף לעשות רימיקס ולחדש את הישן הקיים במקום לצרוך ולקנות עוד חדש?
לאלו שלא שמעו על

Remix, Recut, Mash-up

בכל מה שקשור לוידאו, הנה דוגמא מהרשת:מקיין חובר למדונה לביצוע חדש ומרגש של ווג.

זה לא נגמר עד שהגברת לא נוסעת ברכבת
היום עמוס בריגושים. כל יום מתחיל בקפה, שטורדל וינאי ותוכנית הפסטיבל כדי לגבש אסטרטגיה.
הפסטיבל מחולק למספר מוקדים בעיר שפועלים במקביל ככה שחייבים לבחור.
בוחר להתחיל ב-

ARS Electronica Animation Festival

שהוא פסטיבל אנימציה שמתקיים כחלק מהפסטיבל הגדול. הסרטון הזוכה של השנה הוא

“Madame Tutli Putli”

. סרטון אנושי וקודר על נסיעה מסויטת ברכבת לילית. יוצר הסרט,כריס לויס, סיפר כי תהליך העבודה הכולל על הסרט ערך 4 שנים של הסתגרות עם גיחות לבירה בסוף יום עבודה מפרך. האנימציה, שלקחה שנתיים ברציפות, היא של בובות שצולמו בטכניקת

Stop Motion

כשאת המראה האנושי הוא יצר באמצעות השתלה (קומפוזיטינג) של עיניים של שחקנים חיים שצילם בנפרד. התוצאה היא סרטון של 17 דקות של קסם. הסרט מצטט אמנות מראשית המאה ה-20, כמו שדמויות השחמטאים בסרט לקוחות מתמונה של מאן ריי ומרסל דושמפ

לאתר הסרט: http://www.nfb.ca/webextension/madame-tutli-putli/

כמו בכל שנה, מארח הפסטיבל אוניברסיטה אחת מהעולם שעוסקת באמנות אינטראקטיבית. אני רץ להציץ לעבודות המרגשות של סטודנטים יפנים צעירים מ

University of Tokyo

זה גם המקום לשמוע הסברים מהאמנים שממתינים לצד העבודות שיצרו. ריטה סוזוקי חיפשה דרך משמחת למשוך את תשומת הלב של אנשים מהשגרה היומיומית שברחוב. “בועות סבון עושות אנשים שמחים יותר, ילדים כמו מבוגרים”, היא מסבירה בתמימות. כך הגיעה לרעיון לייצר תיבה שמפריחה בועות סבון מול שורת מוטות נחושת ארוכים שמסודרים כמו אורגן כנסיות דקיק. במקום שבו מתפוצצת הבועה מתנגן צליל. אני מנגן לי מנגינה עם הרוח, כזאת שהיא צירוף של תוים שלא יתנגן אף פעם אותו הדבר.

ephemeral melody

אבירי השולחן העגול
בקטוגריית

“DIGITAL MUSICS”

זכה בפסלון הניקה המוזהב פרויקט ה –

“Reactable”.

זהו הדור השלישי של כלי הנגינה שפותח על ידי דיג’ייס ספרדים ועבורם. האפקטים ומעבדי הסאונד שקיימים בתוכנות מוסיקה הפכו לדסקיות גדולות. אותן אפשר להניח על משטח עגול שיודע לזהות אותן ואת מיקומן.יחד איתי קבוצה של 5 אנשים סביב השולחן, בודקים את הקשרים שבין הדיסקיות שכל אחד בוחר להניח. כל דיסקית זוהרת בגרפיקה מוקרנת ומייצרת סאונד אלקטרוני מזמזם בחלל החדר. כל סיבוב של הדיסקית מעלה ומנמיך ווליום. רק תגידו בבקשה לבחור הצרפתי להפסיק לגעת לי באפקטים בנסיון לנגן שאנסון אישי. לא סתם בחרה ביורק לשלב את השולחן הזה בהופעה החדשה שלה, שנראה כאילו פותח במרתפי נאס”א.

מתקפת המודבקים
בין כל הקוד והטכנולוגיה חשוב לי לציין גם פרויקט אנלוגי לחלוטין.קוראים לו “וירוס” והוא מתחיל בקיר ענק מלא בעיגולי-מדבקה כתומים וקטנים. המבקרים רשאים להזיז את המיקום של כל מדבקה, ככה שהיצירה הולכת ומתפשטת בכל העיר, עיגולים כתומים גולשים לרחובות. כל דקה מתעדת מצלמה שקבועה בחלל תמונה מהפרויקט, כך שבסוף שבוע הפסטיבל ניתן להכין סרט של ההידבקות הזאת. הנה נסיון שלי לעשות פורטרט עצמי בתקופת ההתנתקות:

פיליאס פוג עושה עצירה בירושלים
שנת 2009 הולכת להיות מרגשת במיוחד ללינץ. 65 מליון יורו הוקצו לארועי התרבות של לינץ שנבחרה ל”בירת התרבות של אירופה” לשנת 2009. כל אלו לצד יום ההולדת ה-30 לפסטיבל
ב- 1872, שלח ז’ול וורן את גיבור ספרו “מסביב לעולם בשמונים יום” לסיבוב הופעות בכדור פורח.
ב-2009, לינץ יוצאת למסע דומה. רק שאת האוויר החם והבלון יחליפו סיבים אופטים ולווינים שיחברו את העיר הקטנה ללא פחות מ-20 ערים ברחבי העולם. איך יראה העתיד על פני הכדור, במקומות שבהם הוא נוצר ומתפתח לבין אלו שמביאים להכחדתו. כל מקום שנבחר יבחן זווית שונה כמו הגירה, שנויי האקלים, אנרגיה, משאבים ועוד.
החדשות המרעישות הן שירושלים היא חלק מתוך רשימת הערים המשתתפות.
הפסטיבל מזמין יוצרים להגיש הצעות לפרויקטים שיוצגו ב-2009.
הדדליין צפוף: 31 באוקטובר, 2008.
לפרטים נוספים:

http://www.80plus1.org/

לאתר הרישמי של ארס אלקטרוניקה

http://www.aec.at/en/index.asp