ללמוד שפה חדשה בשבועיים.
יחד עם ליסה, אני בונה אוצר מילים קטן, שלב אחרי שלב.
ואני, שמילים היא חומר בנייה בשבילי, מוקסם ומתוסכל מחוסר הבחירה שיש לי.
רק כמה מילים,אף פעם זה לא יוצא מדויק כמו שרציתי.
אבל לפחות מתחיל להבין מה שאומרים לי.

בהתחלה זה רק אוצר מילים.
איך אומרים עיפרון?
איך אומרים כחול?

אחר כך, כמו ילד, “אני רוצה את ה..”, אני אוהב מאוד את ה
אני אני אני

אחר כך באים השמות תואר
הלילות בגרנדה קרים ויפים

לספור בשפה זרה, לזכור את הימים והחודשים
כמה מילים אספתי לי לדרך בעברית וכמה ריק הסל הספרדי

ורק בסוף, פתאום מוצא לרשותי קצת פעלים
ההטייה בספרדית מתחילה להסתדר אצלי, הגיון של אנגלית וצרפתית

פתאום יש הבחנה ברורה בין “לראות” ולהסתכל

אני כבר יודע שהזיכרון שלי הוא בעיקר ויזואלי, אז מצייר לי מילים

וההברקה של השבוע בתחום המילים היא מהשיחון שאבי הביא
איך אומרים “תלעס אותם!” בספרדית?
mastiqules!
אני לא ממציא

ליסה מוצאת לה מחזרים ספרדים.
כל מני נגנים ספרדים שמנגנים בשיעורים שלהם, מבטיחים לה שאם תבוא להופעה שלהם ינגנו רק בשבילה
אז במקום לחשוש למקומי, מפגין נוכחות לצידה בהופעה
ושנינו זוכים בנגן בחסד עליון, ברקדנית שמתעופפת בנעליים אדומות רוקעות ובמלא תשוקה
ובזמר ממש גרוע שנשמע כמו מישהו ששלפו מאיזה מועדון מזרחי על שונצינו
אבל שתיים מתוך שלוש זה לא מעט



הרבה אהבה ועוד שבת שלום